דלית יששכר

יוזמת פרויקט ספריית הרחוב הקהילתית בשכונת בית הכרם

למה התחילה לפעול: החלום נולד לפני שנתיים, "הייתי אז בעיצומם של לימודים לתואר שני בספרנות כשראיתי לראשונה את תחנת הקריאה בפארק המסילה, התלהבתי מאוד מהרעיון והחלטתי כפרויקט גמר ליזום הקמת ספריית רחוב בבית הכרם, שכונת מגוריי. פעמים רבות הייתי רואה ערימות של ספרים מונחות ליד פחי הזבל בשכונה מחכות שמישהו ייקח אותן... חשבתי שספריית רחוב זה משהו שיתאים לשכונה שלנו". דלית מרגישה חיבור עמוק לשכונה: היא נולדה בבית-הכרם, גדלה בה, והיא ומיכאל מגדלים בה את ילדיהם. "רציתי ליצור מקום בשכונה שישלב בין צורך פיזי- מקום שבו אפשר יהיה לשים ספרים שאין לאנשים צורך בהם, ובין צורך קהילתי- מקום למפגש ויצירת קשרים במרחב הציבורי סביב ספרים".

מה הסיפור בעצם: דלית היא רקדנית מורה ליוגה ומטפלת בתנועה, בשנים האחרונות היא מעבירה בספריית האיור במוזיאון ישראל מפגשי "סיפור בתנועה", סדנאות בהן הילדים הם שותפים פעילים בסיפור. "התאהבתי בספריית האיור והחלטתי ללמוד תואר שני בספרנות. האהבה לספרים הובילה אותי לפעול להקמת ספריית הרחוב שהרעיון שעומד מאחוריה הוא הנראות של ספרים במרחב הציבורי".

דלית הצליחה לרתום לרעיון את המנהל הקהילתי. היא הציגה את הרעיון לפנינה שלוי, רכזת הפעילות במרחב הציבורי, ולנטע מגן, מנהלת המנהל הקהילתי, הן התלהבו מאוד מהיוזמה ופעלו רבות למען מימושה. לאחר פגישה עם תמר וייס, יוזמת תחנת הקריאה בפארק המסילה, ולאחר פגישות רבות בעירייה וסיורים לבחירת המקום המתאים הוגשה בקשה במכרז מטעם חברת "עדן" לתמיכה במיזמים פיזיים-קהילתיים והפרויקט אושר.

התהליך של יצירת המקום נשען על התובנה שהקהילה היא המומחית ומלכתחילה היה חשוב לדלית שאת הפרויקט יובילו ויבצעו תושבי השכונה: שרון אברמסון, תושבת השכונה, אדריכלית עם גישה סביבתית, עיצבה את הספרייה ברוח ערכי הקיימות: שימוש במיקום הקיים ובספסלים קיימים, שחזור פרגולה ישנה ושימוש באנרגיה סולארית, ומיכאל יששכר, תושב השכונה, נגר המתמחה בבנייה ירוקה, בנה את הספרייה.  

ספריית הרחוב היא בעצם 'קח תן' של ספרים, התושבים לוקחים ספרים ומביאים ספרים משלהם. זוהי ספרייה חופשית, אין ספרנים, המטרה היא שהתושבים יהיו אחראים על המקום. דלית שמה בספרייה תיבת הצעות ויוזמות כדי להיות בקשר עם תושבי השכונה וכדי שהאנשים ירגישו מעורבים ויוכלו לתרום למקום.

בספרייה מתקיימות פעילויות קהילתיות סביב ספרים שהתושבים יוזמים ומבצעים: מועדוני קריאה, קריאה קהילתית משותפת, מפגשים עם סופרים, משוררים ואספני ספרים מקומיים, סדנאות ושעות סיפור לילדים. דלית בעצמה מעבירה שעות סיפור בתנועה, וילדים רבים, מהשכונה ומחוצה לה, מגיעים לפעילויות.

לספריית הרחוב יש הדים רבים בעיר ואף ברחבי הארץ. דלית מעבירה הרצאות על המקום: היא הגיעה לספר על הספרייה בכנס ספרנים שהתקיים בספרייה הלאומית וכן בחוג לקיימות באוניברסיטה העברית, כמו כן היא מארחת בספרייה קבוצות ואנשים שרוצים להכיר ולשמוע.

אתגריםאין כסף ייעודי לתחזוקת הספרייה ולכן כל התחזוקה נעשית בהתנדבות: קיים צוות של מתנדבות שאחראיות לסדר את הספרים, למיין ולנפות. "פעמים רבות אנו מוצאות ספרים מפוזרים על הספסלים או ארגזי ספרים שאנשים משאירים במקום. כולי תקווה שאט אט התושבים יפנימו שהספרייה היא של כולנו ושהסדר שלה הוא באחריותם של התושבים". בשנה הקרובה דלית מתכננת להביא ילדים מבית ספר שכונתי שיסייעו בתחזוקה של המקום במסגרת התנדבות בקהילה. החיבור לבית ספר מקומי חשוב כדי להבטיח המשכיות של תחזוקת הספרייה על ידי תושבי השכונה.   

אתגר נוסף שצריך היה להתמודד אתו היה היעלמות של ספרי קריאה בעברית. החשד הוא שסוחרי ספרים היו מגיעים אל הספרייה ומרוקנים את המדפים... הנוהל בספרייה הוא בשיטת 'קח-תן'- ניתן לקחת ספרים שמעוניינים לקרוא ולתת ספרים שרוצים למסור, אך לא מקובל לקחת יותר מכמה ספרים בודדים, זה ידוע ואף מופיע בשלט שתלוי בספרייה בו כתוב במפורש ש"ניתן לקחת ספרים במידה ולשימוש עצמי בלבד". בהתייעצות עם מנהלת המנהל הקהילתי, נטע מגן, הוחלט להתקין במקום מצלמה, ולעת עתה נראה שהבעיה נפתרה. 

"הספרייה היא הבייבי שלי ואני מאושרת לראות שהיא פועלת בהצלחה רבה בשכונה שאני כה אוהבת. הספרייה שוקקת חיים וכמעט בכל שעה נמצאים בה אנשים מכל שכבות הגיל שמעיינים בספרים, לוקחים ספרים ותורמים ספרים משלהם".

מסר לחולמים: "הכי חשוב שתהיה תשוקה לדבר, זה חייב לבעור בך. חשוב למצוא את אנשי הקשר במנהל שיכולים לסייע, ולגייס שותפים נוספים. נראה כי עברו הימים בהם התעלמו מהפן החברתי, היום מבינים שיצירת מקום מלווה בשיתופי פעולה עם האנשים שחיים ועובדים בו. שיתוף התושבים מעשיר את התהליך והופך את התוצר הסופי למעניין יותר. אני מסיימת בשבח המרחבים הציבוריים הקהילתיים הקטנים שהשפעתם על התושבים היא אדירה, מקומות בהם אנשים אוהבים לשהות ונהנים לעבור דרכם, מקומות שמחזקים את הקשר בין אנשים והמרחבים בהם הם חיים".