טליה תומר

מה זה פלייסמייקינג בשבילך:

"אני אמנית רחוב, והפלייסמייקינג שאני עושה הוא אמנות רחוב. הפלייסמייקינג משלב מפגש עם אנשים; אומנות; פילוסופיה; תוצר; ומגשים את המהות של הדברים. מאוד מחובר לקרקע, לאנשים ולמקום, ולצד זאת מאפשר לעוף עם המחשבות והחלומות".

טליה היא קרמיקאית, שהרגישה שהיא רוצה לצאת החוצה מהסטודיו למרחב של הרחוב. "אני אוהבת שהאמנות פוגשת אותי במקום שלי, ביום יום. שהיא מעורבבת בחיים, ושלא צריך בהכרח ללכת למוזיאון כדי לראות אומנות. הפלייסמייקינג מייצר אסתטיקה ברחוב, במקום שלרוב יש בו הפרדה בין הפרקטיקה לאסתטיקה".

התפיסה שמובילה את הפלייסמייקינג של טליה היא תפיסת הארעיות. "הרחוב עובר תהפוכות ושינויים יום יומיים- אבק, פיח, אנשים, החיים... בעיר מישהו צריך לשמור על הדברים במרחב, העירייה מתחזקת דברים שבאחריותה, ומתווסף לכך צד פרקטי של אישורים שיש להוציא. אך מבחינת הרחוב- כאשר משהו מזדקן ומתבלה הוא יותר נטל על הרחוב. אין מי שיתקן ויצבע אחרי שהסתיימה העבודה, וגם אין סיבה לעשות זאת. לכן נשאר משהו רק בזיכרון, צעיר לנצח. הרחוב לא שלי, אין לי בעלות על מה שנוצר בפרויקטים ויש בזה משהו מקסים".

טליה מדגישה כי חשוב לה לעבוד עם קהילה ושהם יעבדו בידיים, בעצמם. "פעמים רבות פרויקטים ארוכי טווח שצריכים להישמר הם פחות נגישים לעבודה ויצירה על ידי הקהילה. בפרויקטים ארעיים אנשים לוקחים חלק אקטיבי. הם יוצרים את המקום בעצמם".   

פרויקט הפלייסמייקינג הראשון של טליה הוא אריגה על ספסלי רחוב, כחלק מפסטיבל רחוב. "יצא 'קול קורא' שהזמין להסתכל ברחוב. רחובות זה דבר עמוס ולכן אני אוהבת להשתמש במה שקיים ולא להציב אלמנטים נוספים שמעמיסים על הרחוב. סבתא שלי הייתה רוקמת, וגם לי בתור ילדה הייתה ערכת אריגת גובלן. כשראיתי את ספסל המתכת עם הריבועים זה מיד הזכיר לי את שיטת האריגה הזאת של שתי וערב."

טליה שמה שלט על הספסל בו רשמה באילו ימים ושעות היא תהיה בספסל ותרקום, והזמינה אנשים להגיע ולהצטרף. "בפעם הראשונה התיישבתי על הספסל ולא ידעתי למה לצפות. הגיעה אישה ששאלה אם היא יכולה להצטרף והייתי בטוחה שהיא עברה במקרה ושמחתי על כך. אבל אז היא הוציאה מסרגה והבנתי שהיא באה במיוחד. אחריה הגיעה אישה נוספת עם מסרגה וישבנו שלושתנו יחד ורקמנו על הספסל. זה היה ממש מרגש". התוצר יצר מעין מפה של האנשים שלקחו חלק. זה היה פרויקט ראשוני שעזר לטליה להבין מה היא רוצה, במה מאמינה ולפתח תפיסת עולם לגבי פלייסמייקינג ואמנות רחוב.

אתגרים:

"מאתגר להמציא מחדש כל פעם. זה משהו שכל אמן חווה. אתגר של מחשבה יצירתית וחדשנות בעולם שמרגיש מוצף בדברים. לכן גם לא בטוח שצריך כל פעם להמציא מחדש את הגלגל ולהיות סופר מקוריים. מה שמרתק אותי זו זירת ההתרחשות- הרחוב. לצאת החוצה ולא לדעת מה יקרה. מצד אחד זה מאתגר ומפחיד, אך מצד שני יש בזה משהו מסקרן ומרתק".

טליה עובדת הרבה עם נוער דרך פרויקטים של בתי ספר, והיא מספרת כי נוער וילדים חווים אתגר מאוד גדול עם הארעיות של הפרויקטים. לטליה יש כלל ברור כי מי שעושה הוא גם זה שמפרק. "יש להם מחויבות לרחוב, זה חלק מהעניין. השכנוע בקונספט זה שלב מאתגר. זו עבודת אומנות לכל דבר וקשה להבין איך אפשר פשוט לפרק אותה". אך טליה אומרת שבסוף מגיעים להבנה ומשתכנעים.

לאתר של טליה תומר:

http://www.talyatomer.com/